ספורטאי הישגי שמחליט לאמן ילדים מגיע עם ניסיון עשיר כספורטאי. הוא יודע מה זה להתאמן קשה, להפסיד ולחזור למחרת. ובכל זאת, יש לא מעט מקרים של ספורטאים הישגיים מצוינים שעמדו מול קבוצת ילדים בני שמונה, וגילו שמה שהביא אותם לפסגה לא עובר כשהם פוגשים את הילדים שמולם. וזה נכון גם למאמן שרכש את הניסיון שלו בעיקר עם בוגרים. כי מה שעובד על מבוגרים לא עובד באותה דרך על גוף שעדיין גדל, על ילד שבא בעיקר כדי לשחק, ועל קבוצה שאין בה שני ילדים שנמצאים באותו מקום.
אימון ילדים הוא מקצוע אחר. יותר נכון – הוא מקצוע בפני עצמו. ניסיון כספורטאי הישגי או כמאמן בוגרים הוא נכס, אבל הוא לא מחליף הבנה של התפתחות, של תהליכי למידה ושל ילדים. גם כשחוקרים מנסים להגדיר מהו מאמן אפקטיבי, ההקשר שבו הוא עובד הוא חלק מההגדרה עצמה.
מכאן שהבחירה בהכשרה חשובה, ומבחוץ קורסים נראים דומים: סילבוס, מרצים, כמה עדויות. אז אלה שבע שאלות שאפשר להציג לכל קורס לאימון ילדים בספורט. גם לשלנו.
1. תצאו עם תרגילים, או עם דרך לחשוב?
תרגילים הם דבר שכיף לקבל. אבל מה קורה כשהרשימה נגמרת? אתם יודעים מה לעשות? הילדים לא יתחשבו בהתמהמהות שלכם – תהיו בטוחים בכך. ההבדל בין אוסף תרגילים לבין שיטת עבודה לא נמצא בכמות. הוא נמצא בשאלות שיושבות מתחת לתרגיל: למה דווקא זה, לילדים האלה, היום, ומה אני מחפש שיקרה.
כשבחנו את התפיסה של מאמנים כלפי ההכשרה שעברו הם רואיינו על הקורסים שעברו. הם תיארו קורסים נוקשים ומכתיבים כחסרי תועלת, וקורסים פתוחים שיש בהם דיון כמועילים יותר.
מה לשאול: האם לומדים לבנות תוכן מותאם מאפס, והאם מישהו בודק את התוכן שבניתם ומחזיר עליו משוב?
2. מסבירים איך ילד לומד תנועה, גם בתוך אותה קבוצת גיל?
קורס טוב יסביר למה ילד בן שבע וילד בן שתים עשרה צריכים אימון אחר. זו רק ההתחלה. ילדים באותו גיל שונים מאוד בבשלות הביולוגית שלהם, וכל מי שעמד מול קבוצה יודע שהפערים ביכולת גדולים לא פחות. וכשחוקרים צפו באימונים של מאמני כדורגל לנוער, נמצא שחסרה התקדמות לפי גיל ומיומנות.
וגם זה עוד לא הכול. ילד שלא משתתף לא בהכרח מתקשה מוטורית. אולי הוא חווה משבר חברתי, או שאולי יש יותר מדי מידע לעבד בבת אחת. הבנה של למידה מוטורית היא בסיס הכרחי, וזה ממש לא מספיק כי מאמן ילדים צריך לראות גם את החברתי, הקוגניטיבי והרגשי. ולא בשיעור תאורטי נפרד: בתוך התרגול, בתוך התחרות, בתוך המשחקון. ולשם כך צריך לקבל כלים יישומיים.
מה לשאול: האם לומדים לנתח ילד וקבוצה בתוך מצב אימון אמיתי, או שמדברים על ילדים באופן כללי?
3. מתנסים בכל מפגש, ומה אפשר לקחת כבר לאימון הבא?
יש קורסים שבהם מדברים הרבה זמן על דברים שנשארים באוויר, ורק לקראת הסוף מגיעים ליישום. המחיר ידוע. מחקר שעקב במשך שנה וחצי אחרי מאמני כדורגל לנוער באנגליה מצא שהשתתפות בקורס שינתה יותר את הידע של המאמנים מאשר את מה שקורה בפועל באימון שלהם. המחקר לא בדק מה סוגר את הפער הזה. התשובה שלי מגיעה מהשטח: לא בסוף. לא "כשיהיה זמן ליישם". לא אחרי חודשים של תיאוריה שלא מתחברת לכלום. אלא תוך כדי. חשוב לעמוד על ההבחנה בין ידע להבנה, בתחום ההדרכה והאימון ידע הוא חשוב, אך אם הוא לא מקבל ביטוי יישומי המשמעות היא שאין הבנה.
זה לא חייב להיות מגרש בכל פעם. אצלנו יש התנסות ותרגול בכל מפגש, באולם או בסטודיו שבו לומדים, והמינון הולך וגדל ככל שהקורס מתקדם. מה שחשוב הוא שמה שלמדתם במפגש אחד פוגש אתכם כבר בשבוע שאחרי, על המגרש, באולם או בכיתה. שאתם לומדים לזהות תופעות ומצבים, לנתח אותם בזמן אמת ולספק את המענה המתאים לצורך המיידי שצץ בשטח.
מה לשאול: מה עושים במפגשים והאם יוצאים עם כלים פרקטיים מיד לאחר המפגש?
4. מלמדים את המצבים הקשים?
אימון קל לתכנן על הנייר. קשה יותר כשילדים ברמות שונות באותה קבוצה מחכים לכם באותו אימון, כשילד שמפחד מהכדור עומד בצד, כשהמוטיבציה יורדת, וכשהורה מחכה לכם בסוף האימון.
המצבים האלה לא חייבים להיות שיעור נפרד. אצלנו הם נלמדים לאורך כל הקורס, בהקשר של הנושא שלומדים באותו מפגש. ויש סיבה טובה להתעקש עליהם: בניסוי עם קבוצות כדורסל לנוער, ספורטאים שהמאמנים שלהם עברו הכשרה ממוקדת באקלים האימון דיווחו על ירידה בחרדת הביצוע לאורך העונה, ובקבוצות הביקורת החרדה עלתה. כלומר, מה שהמאמן לומד יכול להגיע עד לילד.
מה לשאול: בקשו דוגמה אחת למצב קשה ואיך מלמדים לגשת אליו. התשובה תלמד אתכם הרבה.
5. מי עומד מולכם, ומה הוא עשה בשטח?
מרצה יכול לדעת הרבה ועדיין לא לזכור איך נראית קבוצה של ילדים בשבע בערב. ניסיון אמיתי בשטח פירושו מנעד רחב של מסגרות וגילאים, ולא קבוצה אחת ועונה אחת.
אבל להיות מאמן טוב זה לא אותו דבר כמו לפתח מאמנים. כדאי לחפש גם ניסיון אמיתי בליווי אנשי הדרכה ואימון בשטח, בתהליכי משוב ובקרה, בפיתוח תוכן ובהטמעה של תוכניות מקצועיות בהיקפים רחבים, ובעבודה מול גופים מוכרים ושותפים מקצועיים. כשחוקרים שאלו מאמנים איזו תמיכה הועילה להם, הם ציינו במיוחד מישהו שבא לצפות באימון שלהם ונתן משוב.
מה לשאול: מי מלמד כל נושא, עם מי הוא עבד, והאם יש לכם אפשרות להשתלב עם מאמנים אחרים כדי לקבל מודלינג מתאים?
6. איך הידע מגיע אליכם?
מאמנים הם אנשים עובדים. אימונים בערב, משפחה, חיים. לכן שאלת הנגישות היא לא פרט טכני. שם המשחק הוא הנגשה וחוויית לומד.
מה עושים כשמפספסים מפגש מסיבה מוצדקת? האם יש חומר כתוב שאפשר לחזור אליו? אצלנו יש ספר קורס שהוא תמונת מראה של הקורס עצמו, מפגש שהוחסר מסיבה מוצדקת אפשר להשלים באופן מקוון ומצולם, ובאפליקציה ייעודית לקורס מקבלים מהסמארטפון את כל המידע העדכני, מגישים בחנים ומכינים עבודות. לצד זה פועל פורום התייעצויות ושיתוף ידע שסגור למשתתפי הקורס.
מה לשאול: אם אחמיץ מפגש, מה יקרה? והאם יש לי חומר לימודי לחזור אליו?
7. מה קורה ביום שאחרי הקורס?
הקורס נגמר, והעונה ממשיכה. השאלות האמיתיות מתחילות דווקא כשעומדים לבד מול קבוצה. לכן כדאי לברר אם יש המשך: מפגשים, תוכן נוסף, אנשים שאפשר לשאול אותם.
וקהילה חזקה מצליחה כשהבוגרים מעורבים. אצלנו הבוגרים חוזרים לסדנאות המשך ולייעוצים, ויש קבוצת בוגרים. יש כל הזמן חידושים והפתעות ובעיקר לא נשארים לבד כשיש לכם שאלה.
מה לשאול: מה קיים היום לבוגרים, ולא מה מתוכנן?
והשאלות האלה תקפות גם לגבינו
אם תשאלו את השאלות האלה, תוכלו להבדיל בין קורס שמוסר מידע לבין הכשרה שמשנה את מה שקורה באימון שלכם ביום שלישי הבא. שאלו אותן כל מי שאתם שוקלים ללמוד אצלו. ואם תרצו לבדוק איך אנחנו עונים עליהן, כאן אפשר לקרוא על הקורס שלנו לאימון ילדים ונוער בספורט.
יש לכם שאלה, או מקרה מהשטח שקשור לנושא? אשמח לשמוע - כתבו לי במייל.
רוצים לקבל את התכנים שלי ישירות למייל? להצטרפות לניוזלטר
מקורות
Côté, J., & Gilbert, W. (2009). An integrative definition of coaching effectiveness and expertise. International Journal of Sports Science & Coaching, 4(3), 307-323. https://doi.org/10.1260/174795409789623892
Cumming, S. P., Lloyd, R. S., Oliver, J. L., Eisenmann, J. C., & Malina, R. M. (2017). Bio-banding in sport: Applications to competition, talent identification, and strength and conditioning of youth athletes. Strength & Conditioning Journal, 39(2), 34-47. https://doi.org/10.1519/SSC.0000000000000281
Ford, P. R., Yates, I., & Williams, A. M. (2010). An analysis of practice activities and instructional behaviours used by youth soccer coaches during practice: Exploring the link between science and application. Journal of Sports Sciences, 28(5), 483-495. https://doi.org/10.1080/02640410903582750
North, J. (2010). Using 'coach developers' to facilitate coach learning and development: Qualitative evidence from the UK. International Journal of Sports Science & Coaching, 5(2), 239-256. https://doi.org/10.1260/1747-9541.5.2.239
Piggott, D. (2012). Coaches' experiences of formal coach education: A critical sociological investigation. Sport, Education and Society, 17(4), 535-554. https://doi.org/10.1080/13573322.2011.608949
Smith, R. E., Smoll, F. L., & Cumming, S. P. (2007). Effects of a motivational climate intervention for coaches on young athletes' sport performance anxiety. Journal of Sport and Exercise Psychology, 29(1), 39-59. https://doi.org/10.1123/jsep.29.1.39
Stodter, A., & Cushion, C. J. (2019). Evidencing the impact of coaches' learning: Changes in coaching knowledge and practice over time. Journal of Sports Sciences, 37(18), 2086-2093. https://doi.org/10.1080/02640414.2019.1621045
