יש רגע שחוזר אצלי כמעט בכל השתלמות. מאמן מתאר ילד בן תשע שפשוט לא קולט את התרגיל הטכני. הדגימו לו, פירקו לו, חזרו איתו עשרים פעם — והוא עדיין עושה את זה לא נכון. ואז אני שואל שאלה: תגיד, הוא יודע לנתר ולנחות על שתי רגליים בצורה רכה? או "הוא מסוגל לנתר על רגל אחת קדימה, אחורה והצידה ברצף מבלי לאבד איזון?" בדרך כלל יש שתיקה קצרה, ואז מגיעה תשובה בסגנון של "לא בדקתי" או "לא חשבתי על זה".
עכשיו, זו לא שאלה טכנית. זו ה-שאלה. כי אי אפשר לצפות מילד להיות מיומן בטכניקה של ענף לפני שהוא שולט במיומנויות היסוד שמתחתיה. ואלה היו דוגמאות לשאלות שמתייחסות להתפתחות של היכולת. אבל מה שחשוב להבין זה שזו ממש לא דעה שלי — ללמידה מוטורית יש איזשהו רציונל שאם מבינים אותו, זווית ההסתכלות על אימון משתנה.
אז מה הן בעצם מיומנויות היסוד
מיומנויות היסוד הן אבני הבניין של כל תנועה. הן מתחלקות לשלוש קטגוריות, וכל קטגוריה מכילה מגוון רחב של מיומנויות שילדים צריכים להתנסות בהן בצורה חווייתית ומשחקית:
- מיומנויות התקדמות במרחב — סוגי ריצה שונים, ניתור ונחיתה, דילוג, קפיצה, זחילה.
- מיומנויות יציבות — גלגול לפנים, שפיפה, עמידת ידיים, עצירה, שינוי כיוון, שמירה על שיווי משקל תוך כדי תנועה.
- מיומנויות שליטה באובייקט — זריקה, תפיסה, בעיטה, חבטה, הולכת כדור.
ופה יש נקודה שקל לפספס: שליטה במיומנות היא לא "הילד מסוגל לבצע את התנועה". שליטה היא היכולת להציג את התנועה באיכות, ולעיתים גם תחת עומס — פיזי, קוגניטיבי, או שניהם. ילד שיודע לתפוס כדור שנזרק אליו ישר, בעמידה, בלי לחץ זמן, לא בהכרח שולט בתפיסה. תזרקו לו את אותו כדור בזמן שהוא רץ ומישהו שואל אותו שאלה או פשוט תנו כדור אחר שהוא לא רגיל אליו, ותראו מה נשאר מזה.
ההנחה שעולה לנו הכי ביוקר: "זה יגיע עם הגיל"
נוטים להניח שמיומנויות יסוד — ריצה, דילוג, ניתור, תפיסה, זריקה — יתפתחו מעצמן ככל שהילד יתבגר. ההנחה הזו נוחה מאוד, והיא גם לא נכונה.
ההתפתחות הזו נובעת מהסביבה שבה נמצא הילד, לא מהגיל שלו. מטה-אנליזה שבחנה תוכניות התערבות ממוקדות בלמידת מיומנויות יסוד אצל ילדים מצאה שהן משפרות את רמת המיומנות באופן מובהק. שימו לב למה זה אומר בפועל: אם המיומנויות היו מבשילות מעצמן, לא היה הבדל משמעותי בין ילדים שקיבלו הוראה מכוונת לבין ילדים שלא. הגיל רק מעיד על התפתחות כרונולוגית. המיומנות מגיעה מהתנסות ומהוראה מכוונת.
ולכן, ולזה אני מתכוון בכל פעם שאני אומר את זה — כשילד בן עשר נראה "מגושם", ברוב המקרים לא חסרה לו יכולת. חסרות לו שנים של הזדמנויות שהפכו להתנסויות. כתבתי על זה בהרחבה כאן.
מחסום המיומנות
יש מושג בתחום שלנו שכדאי שכל מאמן ילדים יכיר: מחסום המיומנות. הרעיון הוצג כבר ב-1980, והוא פשוט. מתחת לרמה מסוימת של שליטה במיומנויות היסוד, הילד פשוט לא מצליח לעבור הלאה — הוא לא יכול לחבר בין תנועות שונות, ולכן הוא לא מצליח לרכוש מיומנויות מורכבות יותר, כאלה שנדרשות בענף ספורט ולפעמים גם בתפקוד היומיומי.
המושג הזה חזר לשיח המחקרי בשנים האחרונות, ונעשתה עבודה כדי להפוך אותו למשהו שאפשר למדוד ולא רק לדבר עליו. אבל הרעיון המרכזי לא השתנה: יש סף, ומתחתיו הכול נתקע.
וזה בדיוק מה שקורה לילד שלכם באימון. כשאתם מנסים ללמד אותו מיומנות ענפית והוא "לא מבין את התרגיל" — לרוב הוא מבין את התרגיל מצוין. פשוט אין לו את אבן הבניין שהתרגיל דורש. ואם תחזרו על ההדגמה בפעם העשרים ואחת, לא ישתנה כלום, כי הבעיה לא נמצאת שם.
למה זה לא נגמר במגרש
כאן זה הופך להיות גדול יותר מספורט.
סקירה שבחנה את הקשר בין מיומנויות יסוד לבריאות מצאה קשר חיובי בין רמת השליטה במיומנויות היסוד לבין כמות הפעילות הגופנית של ילדים ובני נוער, קשר חיובי לכושר לב-ריאה, וקשר הפוך למשקל גוף. במחקר מעקב אחר תלמידים שנבדקו בילדות ונבחנו שוב בגיל ההתבגרות, רמת השליטה שלהם במיומנויות שליטה באובייקט ניבאה את כמות הפעילות הגופנית שלהם שנים לאחר מכן.
ההסבר המקובל הוא ספירלה: ילד שמתקשה בתנועה נהנה ממנה פחות, לכן זז פחות, לכן מתקשה יותר — והפער מתרחב עם הגיל. באוכלוסיית הילדים הכללית, חשיפה נמוכה למיומנויות יסוד בילדות עשויה להוביל לאורח חיים יושבני.
הצד השני של הספירלה הזו — הקשר בין קואורדינציה, משקל והימנעות מספורט — מופיע כאן, על בסיס מחקר שעקב אחרי יותר מ-7,000 ילדים.
וגם הילדים ה"ספורטיביים" נופלים כאן
יש הנחה שהבעיה הזו שייכת לילדים שלא עושים ספורט. היא לא.
ליקוי במיומנויות יסוד נצפה גם אצל ילדים שמתמחים בשלב מוקדם מדי בענף ספורט ספציפי. ילד שמגיל שש עושה רק כדורגל צובר אלפי חזרות על תת-קבוצה צרה מאוד של מיומנויות, ולא נוגע ברוב השאר. הוא ייראה מצוין באימון כדורגל של ילדים בני שמונה, ואז ייתקע — בדיוק כשהמשחק יתחיל לדרוש ממנו דברים שהוא מעולם לא תרגל. הרחבתי על ההתמחות המוקדמת כאן.
מה לעשות עם זה כבר מחר באימון
קודם כול, תסתכלו. לפני שאתם מלמדים מיומנות ענפית, תנו עשר דקות של משחק חופשי ותצפו. מי מנתר ונוחת בשליטה ומי מתקשה להתארגן לפעולה הבאה. מי עוצר ומשנה כיוון בלי לאבד יציבות. מי תופס כדור בתנועה ומי רק בעמידה. אתם תדעו תוך שבוע יותר ממה שכל מבחן יגיד לכם.
טכניקה על יסוד חסר. אם הילד לא שולט בריצה על סוגיה, לצפות ממנו לזריזות זה כמו לצפות מפיאט לביצועים של מרצדס. תחזרו צעד אחורה, וזה ייקח לכם פחות זמן מאשר לחזור על אותה הדגמה עוד עשרים פעם.
תרחיבו, גם בתוך ענף. גם אם אתם מאמנים קבוצת כדורגל או כדורסל או אמנויות לחימה, הילדים צריכים להתגלגל, לטפס, לזרוק ולתפוס. זה לא זמן שנגזל מהענף, זה בדיוק מה שיאפשר להם להתקדם כשהדרישות יעלו.
אם אתם רוצים משהו מיידי לעבוד איתו, יש כאן חמישה תרגילים עם סרטוני הדגמה, בלי ציוד מיוחד ובלי הרבה מקום.
ואיפה זה הופך משלוש קטגוריות לשיטת עבודה
ההבחנה בין שלוש הקטגוריות היא ההתחלה, לא הסוף. השאלות האמיתיות מתחילות אחריה: איך מפרקים מיומנות אחת מרמת המורכבות הפשוטה ביותר ועד הגבוהה ביותר, איך בוחרים את הרמה הנכונה לכל ילד בקבוצה הטרוגנית, ואיך בונים מזה אימון שלם ולא אוסף תרגילים.
זה בדיוק מה שאנחנו עושים בקורס ההסמכה למאמני ילדים לפיתוח יסודות ספורטיביים, שמתקיים בקמפוס שיאים. שם מיומנויות היסוד מפסיקות להיות רשימה והופכות לכלי עבודה שבונים איתו אימון.
מקורות
Barnett, L. M., van Beurden, E., Morgan, P. J., Brooks, L. O., & Beard, J. R. (2009). Childhood motor skill proficiency as a predictor of adolescent physical activity. Journal of Adolescent Health, 44(3), 252-259.
Brian, A., Getchell, N., True, L., De Meester, A., & Stodden, D. F. (2020). Reconceptualizing and operationalizing Seefeldt's proficiency barrier: Applications and future directions. Sports Medicine, 50(11), 1889-1900.
Logan, S. W., Robinson, L. E., Wilson, A. E., & Lucas, W. A. (2012). Getting the fundamentals of movement: A meta-analysis of the effectiveness of motor skill interventions in children. Child: Care, Health and Development, 38(3), 305-315.
Lopes, V. P., Stodden, D. F., Bianchi, M. M., Maia, J. A. R., & Rodrigues, L. P. (2012). Correlation between BMI and motor coordination in children. Journal of Science and Medicine in Sport, 15(1), 38-43.
Lubans, D. R., Morgan, P. J., Cliff, D. P., Barnett, L. M., & Okely, A. D. (2010). Fundamental movement skills in children and adolescents: Review of associated health benefits. Sports Medicine, 40(12), 1019-1035.
Seefeldt, V. (1980). Developmental motor patterns: Implications for elementary school physical education. In C. Nadeau, W. Halliwell, K. Newell, & G. Roberts (Eds.), Psychology of motor behavior and sport (pp. 314-323). Human Kinetics.
Stodden, D. F., Goodway, J. D., Langendorfer, S. J., Roberton, M. A., Rudisill, M. E., Garcia, C., & Garcia, L. E. (2008). A developmental perspective on the role of motor skill competence in physical activity: An emergent relationship. Quest, 60(2), 290-306.
נכתב על ידי חי סיני, מייסד מולטי סקילס ומפתח שיטת מולטי סקילס לפיתוח יסודות ספורטיביים בילדים.
