באיזה גיל נכון שילד יתמחה בענף ספורט אחד

תארו לעצמכם שמלמדים ילד לכתוב מאמר לפני שהוא מכיר את האותיות.

לא הגיוני, נכון? כדי להגיע לשלב שבו ילד מנסח רעיון מורכב בכתב הוא צריך קודם לזהות צלילים, לחבר אותיות למילים, להרחיב אוצר מילים, להבין את חוקי הכתיבה ורק אז לבנות פסקה. זה תהליך של שנים ואף אחד לא מנסה לקצר אותו.

אז למה בספורט נדמה לנו שאפשר ללמד ילד "לכתוב מאמר" לפני שהוא יודע להחזיק עיפרון?

מאיפה מגיעה ההתמחות המוקדמת

לא כל הורה רוצה שהילד שלו יהיה ספורטאי מקצועי, אבל יש כאלה שכן. חלקם חולמים על המגרש מול אלפי אוהדים, אחרים רואים בזה מקפצה כלכלית, ויש גם כאלה שמנסים להגשים דרך הילד חלום ישן שלהם. וזה לא רק הורים. גם מאמנים משליכים לא פעם את השאיפות האישיות שלהם על השחקנים הצעירים.

מכאן נולדת ההנחה: אם נתחיל מוקדם, נתמקד בענף אחד ונצבור אינספור שעות, הדרך לפסגה מובטחת.

ההנחה נשמעת הגיונית. המחקר מספר סיפור אחר.

מה המחקר מצא

ילדים שמתמקדים מוקדם מדי בענף יחיד אכן מפתחים מיומנויות טכניות ספציפיות, אבל לצידן הם סובלים לעיתים קרובות מפציעות חוזרות, מלחץ נפשי ומשחיקה מנטלית, עוד לפני שהגיעו לשיאם.

סקירה שבחנה את הראיות בנושא מצאה שילדים שהתמחו מוקדם בענף יחיד נטו יותר לפרוש מהספורט בגיל צעיר, בעוד שמי שהתנסה בכמה ענפים לפני שהתמקד נשאר בספורט לאורך זמן, פיתח סט רחב יותר של מיומנויות, והגיע בסופו של דבר לרמות גבוהות יותר (Jayanthi et al., 2013).

סקירה נוספת הראתה שספורטאים שהתמחו מוקדם היו בסיכון גבוה יותר לפציעות מאמץ חוזרות בהשוואה למי שהתנסו במספר ענפים לפני שהתמקדו (Myer et al., 2015).

ויש גם את הצד השני של המטבע. מחקר שבחן כדורגלנים מצא שמי שעסקו יותר במשחק חופשי ובפעילות לא מובנית בילדותם פיתחו יצירתיות גבוהה יותר כשחקנים, כלומר יכולת למצוא פתרונות לא שגרתיים במגרש (Roca & Ford, 2021).

תכירו את דניאל ואת יואב

מגיל שבע החיים של דניאל סבבו סביב כדורגל. ההורים רשמו אותו לאקדמיה, דאגו למאמנים פרטיים, ליוו כל משחק ואפילו פתחו דף אינסטגרם פעיל עם ביצועים מרשימים לילד בגילו. כולם ניבאו לו גדולות.

באותו זמן יואב, חבר לכיתה, שיחק גם הוא כדורגל, אבל ההורים שלו עודדו אותו גם לשחק כדורסל, להתנסות בשחייה ולבלות זמן בפעילות חופשית עם חברים.

בגיל 15 שניהם משחקים באותה קבוצה. יואב נראה חזק, מהיר ובעל מגוון רחב של כישורים גופניים. דניאל מצטיין בטיפול בכדור, אבל מתקשה לשמור על קצב ולהגיב מהר למצבים, הגוף שלו עייף, הוא חווה פציעות קטנות חוזרות, וההתלהבות שאפיינה אותו כילד מתחילה לדעוך.

זה לא מקרה חריג. זה הדפוס.

ומה עם ענפים שחייבים להתחיל בהם מוקדם

זו השאלה הנכונה, כי יש ענפים כאלה. מתעמלות, טניסאיות ורקדנים מקצועיים חייבים להתחיל בגיל צעיר מאוד כדי להגיע לרמות הגבוהות.

מחקר רטרוספקטיבי שבחן מתעמלות אומנותיות ברמה האולימפית מצא שהן אכן החלו את דרכן שנים רבות לפני גיל ההתבגרות, עם התמקדות במיומנויות טכניות ברמה גבוהה. אבל אותו מחקר תיעד גם את המחיר: שחיקה גופנית מוקדמת, לחץ תחרותי אינטנסיבי ולא פעם פרישה מוקדמת (Law et al., 2007).

כלומר, הכניסה המוקדמת בענפים האלה היא הכרח מקצועי, לא ראיה לכך שהמודל טוב. היא באה עם מחיר שצריך להכיר ולנהל.

איפה עובר הקו

במרבית ענפי הספורט האולימפיים ההתמחות מתחילה לא לפני גיל 12, ובחלקם, כמו כדורעף, ההמלצות מדברות על אחרי גיל 16.

הבעיה מתחילה כשהתמחות מוקדמת הופכת לנורמה גם בענפים שבהם היא לא הכרחית, ובמיוחד במשחקי הכדור הקבוצתיים. דווקא שם ורסטיליות מייצרת שחקנים טובים יותר בטווח הארוך, כי הענפים האלה דורשים הסתגלות, קריאת מצב וקבלת החלטות, ולא רק ביצוע טכני מדויק.

זו בדיוק הטענה של דייויד אפשטיין בספרו RANGE: התמקדות יתר בתחום אחד לא מקדמת התפתחות אלא מגבילה אותה, ואילו התנסות במגוון תחומים מייצרת יכולת גבוהה יותר להתמודד עם בעיות בלתי צפויות (Epstein, 2019).

אני תמיד אומר שקשה מאוד להגדיר כישרון בגיל צעיר, וכל ניסיון לנבא הצלחה עושה עוול לילד.

קצת ממני

אני מדבר על גיוון גם מתוך המסלול האישי שלי. כשהשתחררתי מהצבא ורציתי ללמוד חינוך גופני, המסר מהסביבה היה חד: בחינוך גופני אין פרנסה. אז פניתי לעולם המכירות, הניהול והשירות. רק בגיל 26 עזבתי תפקיד ניהולי ברשת סלולר גדולה וחזרתי ללמוד חינוך גופני. סיימתי בהצטיינות, ומהר מאוד הבנתי שההכשרה לא באמת הכינה אותי לעבודה עם הילדים של היום, אז מתוך סקרנות ורצון להבין לעומק אילו כלים אמיתיים יכולים לשרת אותי, יצאתי למסע לימוד עצמאי. חקרתי ולמדתי מודלים ופרקטיקות ממקומות שונים בעולם: ארצות הברית, בלגיה, גרמניה, ספרד, הולנד ואנגליה. במבט לאחור, כל מה שאני יודע היום נבנה מהדרך הלא ישרה הזו, דרך שבה נשאבתי למה שסיקרן ועניין אותי. אני לא בטוח שהייתי מגיע לאותו מקום אם הייתי ננעל על מסלול אחד, אם הייתי משלים עם מה שלמדתי באקדמיה. ואני גם מודה על הניסיון המקדים שלי, כי זה מה שמאפשר לי כיום לנהל ארגון, לפתח עסק ולהשפיע על קהילת אנשי מקצוע שהולכת ומתרחבת.

הרצאה ששווה 15 דקות

סטיב לוקר, ששיחק כדורגל מקצועי בגרמניה ואימן שנים ברמות הגבוהות בארצות הברית, מעביר את אותו מסר בהרצאת TEDx שנונה ומצחיקה, דרך מקרים אמיתיים של ילדים שהתחילו עם תשוקה עצומה ונשחקו בגלל לחץ חיצוני. שווה את הזמן.

אז מה כן

לתת לילדים חופש להתנסות במגוון ענפים. לעודד משחק חופשי שלא ממוקד רק בתחרות. ולבחור מאמנים שמבינים שהצלחה היא תהליך מתמשך ולא יעד קצר טווח.

מה שמבטיח הצלחה אמיתית הוא איזון: חשיפה רחבה, למידה הדרגתית, והתאמת האימון לשלב ההתפתחותי שבו הילד נמצא. זה בדיוק מה שאני מלמד בקורס מאמני ילדים לפיתוח יסודות ספורטיביים בקמפוס שיאים, ומה שעומד בבסיס שיטת מולטי סקילס.

ואם אתם הורים שרוצים את התמונה המלאה, הכל נמצא בספר הדיגיטלי.

מקורות

Epstein, D. (2019). Range: Why generalists triumph in a specialized world. Riverhead Books.
Jayanthi, N., Pinkham, C., Dugas, L., Patrick, B., & LaBella, C. (2013). Sports specialization in young athletes: Evidence-based recommendations. Sports Health, 5(3), 251-257.
Law, M. P., Cote, J., & Ericsson, K. A. (2007). Characteristics of expert development in rhythmic gymnastics: A retrospective study. International Journal of Sport and Exercise Psychology, 5(1), 82-103.
Locker, S. (2015). Youth sports: The fast lane to retirement [Video]. TEDxColumbus.
Myer, G. D., Jayanthi, N., DiFiori, J. P., Faigenbaum, A. D., Kiefer, A. W., Logerstedt, D., & Micheli, L. J. (2015). Sport specialization, part I: Does early sports specialization increase negative outcomes and reduce the opportunity for success in young athletes? Sports Health, 7(5), 437-442.
Roca, A., & Ford, P. R. (2021). Developmental activities in the acquisition of creativity in soccer players. Thinking Skills and Creativity, 41, 100850.

שיתוף

פוסטים שעשויים לעניין אותך