סביבת למידה טובה: איך הארגון המרחב משפיע על ההישגים

ארגון סביבת למידה דינאמית שמתחשבת במגוון סגנונות למידה היא מפתח לשיפור הישגי התלמידים. איך עושים את זה נכון? הנה 3 רעיונות מעולים

 

כששואלים אותנו, אנחנו תמיד אומרים שעקב האכילס של שיטות ההוראה בבתי הספר הוא חוסר היכולת לתת במה לשונות בין התלמידים. עבור המורים שצריכים לעמוד מול 35 תלמידים, עם מגוון סגנונות למידה ועם מנעד נרחב של יכולות ומזג אישי בכיתה אחת, מדובר ללא ספק באחד האתגרים המורכבים.

למה זה מורכב כל כך? כי בזמן שיש אינספור מחקרים ומודלים שמאפיינים את הקשת הרחבה של סגנונות הלמידה הקיימים בקרב ילדים שיטת ההוראה היא ברוב הגדול של המקרים שיטה אחת, והיא – פרונטאלית!

על פי מודל שמונה האינטליגנציות של הווארד גארדנר, סגנונות הלמידה מתחלקים לשמונה אינטליגנציות רגשיות שונות: לשונית, לוגית-מתמטית, מוזיקלית, מרחבית, תנועתית, בינאישית, אישית ונטורליסטית.

איור של מורה עומדת בין שני ילדים עם ילקוט ומחברת באמצעות זיהוי האינטליגנציות הרגשיות של כל ילד ניתן לשייך את התלמידים לשלושה טיפוסי לומדים עיקריים: לומדים ראייתיים, לומדים שמיעתיים ולומדים תנועתיים, ולהתייחס לסגנונות הלמידה השונים שלהם בעת עיצוב סביבת הלמידה, למשל על ידי מיקום הילדים באופן שונה בכיתה.

אבל יש דרך להתמודד עם זה, והיא פחות מסובכת ממה שנדמה. ריכזנו עבורכם מספר רעיונות פשוטים וברי-יישום לעיצוב סביבת למידה דינמית ומודולארית, כך שבאמצעים הקיימים והוספה של מספר אביזרים פשוטים תוכלו לארגן נכון את סביבת הלמידה בכיתה, לשפר את הישגי התלמידים ואת איכות החיים שלהם ושלכם. מוכנים? בואו נזוז!

חלוקה למרחבים

חלוקת הכיתה למרחבים שונים מתוחמים (למשל באמצעות שטיח), המוקדשים כל אחד לנושא אחר. כל מרחב מכיל מטלות משחקיות יותר או פחות ברמות שונות, חלקן מתאימות לעבודה אישית וחלקן לעבודה קבוצתית. תפקיד המורה, לצד הוראה פרונטאלית במינון מותאם, הוא להנחות את התלמידים במרחבים השונים ובמידת הצורך לכוון גם באופן פרטני. בסיטואציה כזו כל ילד לומד בקצב שלו, על פי רמתו וצרכיו, וניתן מענה לילדים עם הפרעת קשב וריכוז הזקוקים לתנועה ופעילות מתמדת.

תנועה בישיבה

WOBBLE CHAIR הוא כסא בעל רגל אחת המאפשר תנועה בתוכו בזמן הישיבה. כסאות התלמידים בבתי הספר אולי מותאמים לגובהם של התלמידים, אך אינם מאפשרים גירוי המערכת הווסטיבולרית, ומכיוון שאלה הכיסאות שעליהם הילדים צריכים לשבת זמן רב (כ-45 דקות רצופות מספר פעמים ביום), נוצר מחסור במנגנון האחראי על שיווי המשקל כתוצאה ממיעוט בתנועה. תוסיפו לכך את זמן הישיבה בבית מול מסכים, וקיבלתם בנוסף לקשיי הריכוז, גם בעיות תנועתיות במפרקים ובשרירים שמשפיעים על היציבה של הילד וכפועל יוצא מכך גם על תפקוד האיברים הפנימיים.

במידה והשיקול הכלכלי מכריע ניתן גם למצוא פתרון יעיל כמו הנחת כרית זיזים (“פיתה”) על כל כסא, אשר תסייע לשמור על תנועתיות באגן, גירוי המנגנון הוסטיבולי ופיזור העומסים על מערכת השלד תוך העלאת הקשב והריכוז של התלמידים.

גיוון פעילויות

החללים השיתופיים מחוץ לכיתה, במיוחד אלו הסמוכים אליה, מלאי פוטנציאל ויכולים לשמש גם הם כחלק מההוראה. ניתן לארגן את האזור מחוץ לכיתה בצורה שתעודד פעילות אקטיבית, סקרנות ויצירה – למשל פינת ספורט, פינת משחק ופינת אומנות – כך שתלמידים המתקשים להתרכז לא ירגישו “בעונש” כאשר מבקשים מהם לצאת מהכיתה, ובמקום לשוטט במסדרונות כשהם חסרי-מעש וכעוסים, יעסקו בפעילות אקטיבית המותאמת לסגנון ורמת הלמידה שלהם, עד שיחזרו לכיתה כשהם רגועים וקשובים.

לסיכום, הרעיון המרכזי הוא לייצר סביבת למידה מודולארית ודינאמית. כזו שנסמכת על פרקטיקות שונות של הוראה וגמישות בסביבת הלמידה, וניתן להתאימה לסוגי לומדים שונים, על המאפיינים, הצרכים וסגנונות הלמידה האישיים שלהם.

הדבר שחשוב ביותר לזכור הוא שאין סגנון למידה חיובי או שלילי. כל סגנונות הלמידה מקובלים באותה מידה, אלא שלכל לומד באופן טבעי יש סגנון שמועדף עליו, ואיתו הוא מצליח לממש את יכולותיו. על פי רוב ילדים משלבים מספר סגנונות למידה (שסדר העדיפויות ביניהם יכולים להשתנות לאורך החיים) ולכן כדאי שילמדו להגיב בגמישות למעבר בין סגנונות שונים. תפקיד המורים הוא לעודד סגנונות שיתאימו לסגנון הלמידה המועדף עליהם בהווה, אך גם כאלה שיועילו לתלמידים בעתיד.

רקע מחקרי

הטענה שסביבה מעצבת התנהגות ולא להפך מקבלת תימוכין מהמחקר על הפסקות בבית הספר. נמצא שאיכות ההפסקה, כלומר מה מתאפשר בה ואיך היא בנויה, קשורה לתפקוד חברתי והתנהגותי בכיתה (Massey et al., 2021), ושלהפסקה תפקיד מרכזי בהתפתחות קוגניטיבית, חברתית ורגשית של ילדים (Ramstetter et al., 2010).

Massey, W. V., Neilson, L., & Salas, J. (2021). Recess quality and social and behavioral health in elementary school students. Journal of School Health, 91(9), 730-740.
Ramstetter, C. L., Murray, R., & Garner, A. S. (2010). The crucial role of recess in schools. Journal of School Health, 80(11), 517-526.

איך מתכננים סביבת למידה תנועתית אני מלמד בקורס מאמני ילדים לפיתוח יסודות ספורטיביים.

ארגונים ומוסדות שרוצים לבנות מזה תוכנית עבודה — כאן נכנס הייעוץ והליווי המקצועי.

שיתוף

פוסטים שעשויים לעניין אותך

איור של ילד באמצע זריקה, עם הד תנועה שקוף של אותה זריקה בשלב מוקדם יותר, ושלוש מטרות שונות: חישוק מוגבה, שער צר ומוט לחצות מעליו

למידה מוטורית: למה שיפור באימון הוא עדיין לא למידה

מאת: חי סיניבעשור וחצי האחרונים נכנסתי לעולם שלמדתי אותו בעיקר בעצמי, כי בארץ כמעט לא לימדו אותו: עולם רכישת המיומנות, או בשמו המקצועי, למידה מוטורית. היום אני חושב שכל מי שעוסק בתנועה, ובמיוחד מי שעובד עם ילדים, חייב להכיר את

קרא עוד...
איור מחולק לשניים: משמאל ילד נוקשה מוקף בהוראות וחיצים, ומימין אותו ילד נע בחופשיות בסביבה פתוחה עם מאמן שמתבונן מרחוק

אימון מנטלי לילדים בספורט: למה רוב הבעיות המנטליות נולדות באימון עצמו

מאת: חי סינישני ילדים נכנסים לאותו אולם. אחד מהם כבר נתלה על הקורה, זורק כדור לקיר, מטפס על הספסל. השני עומד בצד ומתבונן. אותו חלל, אותו ציוד, אותו מאמן – ורק אחד מהם נכנס לפעולה. ומה שקורה מיד אחר כך

קרא עוד...
איור של אולם חשוך שבו פודים צבעוניים מאירים מהרצפה, ילד אחד רוכן לכבות פוד וילד שני עומד מולו בחצי אפלה

בלייזפוד ואימון תגובה לאור: מה זה באמת מפתח אצל ילדים

מאת: חי סיניהפודים המוארים נכנסו לאימוני הילדים מהר מאוד. פורסים שישה עיגולים על הרצפה, הם נדלקים בצבעים, הילד רץ ומכבה אותם, ולמאמן יש נתונים שהוא שולט בהם. זה נראה מדעי, ההורים בצד מצלמים, והמאמן מרגיש שהוא נותן משהו מתקדם. האמונה

קרא עוד...