מעבר מענף לענף? יש דבר כזה!
לקראת האולימפיאדה הבאה עלינו לטובה במהלך החודש האחרון עלתה לכותרות הקשתית הישראלית מיכאלה משה, ענף הקשתות מעולם לא היה כה מסוקר כפי שסוקר בתקופה האחרונה. הסיבה לכך היא כי הקשתית שעד לפני כשנה וחצי עסקה בענף ספורט שונה בתכלית, התעמלות אמנותית, ואף הייתה בסגל הנבחרת, עשתה הסבה ובתוך כשנה הצליחה לעמוד בקריטריון האולימפי. הישג שאף ישראלית לפני כן לא עמדה בו. כשמיכאלה מספרת ש"צריך לבדוק בקבוצתי קואורדינציה, דיוק של לאן את זורקת את המכשיר, אם יש לך את היכולת לזרוק אותו גבוה מספיק", ניתן רק לתאר כיצד ההתעמלות האמנותית יצרה עבורה יתרון יחסי בענף הקשתות, כשאחד המרכיבים הדומיננטיים בו הוא רמת הדיוק. תופעה מסוג זה מעלה שאלות רבות שנוגעות להתמחות הספורטאי בגילים צעירים, האם ההתמחות יכולה ועשויה לתרום להתפתחות של הספורטאי להתחרות ברמה ההישגית הגבוהה ביותר? כיום אנו יודעים, בספרות המדעית וגם מניסיון רב בשטח שישנם לא מעט ספורטאים שמשנים את הענף בו הם עוסקים ולעיתים מבצעים מעבר איכותי דיו, כך שיוכלו להשתתף ברמות הגבוהות בענף אליו הם עברו. סיפור מעניין הוא הסיפור של המדליסטית האולימפית רבקה רומרו שזכתה באתונה 2004 במדליית הכסף בחתירה. רומרו נאלצה לעזוב את הענף בשל פציעה, אולם רומרו שרצתה כל כך לשוב לאולימפיאדה עשתה זאת בדרך ייחודית משלה ועשתה הסבה לרכיבת אופניים, כשבתוך שנה כבר התחרתה באליפויות עולם כשהשיא היה זכייה במדליית זהב באולימפיאדת בייג'ינג 2008! שווה לעקוב השנה במשחקים האולימפיים אחר סקיי בראון הבריטית שהייתה למדליסטית הבריטית הצעירה ביותר בטוקיו 2020 כשזכתה במדליית הארד. בראון בשונה מרומרו, לא המירה את הענף בו היא עוסקת, אלא הייתה שאפתנית יותר וביקשה להתחרות בפריז 2024 גם בגלישה וגם בסקייטבורד. לדאבונה היא לא עמדה בקריטריונים לגלישה ולכן תייצג את בריטניה בסקייטבורד בלבד.
images
images
RebeccaRomero_1074156
RebeccaRomero_1074156
איך ולמה זה קורה?
הסיבות ליכולת של ספורטאים לבצע העברה ענפית נובעת מיכולת למידה מהירה שהושרשה עוד בשלבים הראשוניים של ההכשרה של הספורטאי, קרי, בשלבי רכישת המיומנויות – עוד בגילים הצעירים. כיום ידוע שיכולת ההעברה של מיומנות מוטורית או מיומנות תפיסתית-קוגנטיבית, (כלומר, לקלוט מידע מהסביבה ולהמיר את המידע לתהליך קבלת החלטה מותאם לסביבה המשתנה) נובעת מהסביבה בה הספורטאי צמח, ועוסקת בשאלת הגיוון בתהליכי האימון שחווה עוד בהיותו צעיר. למשל, מודל ההפרעה ההקשרית מדבר על כך שיכולת של אדם לבצע העברה של מיומנות מוטורית, כמו: צעד וחצי בכדורסל לשלושה צעדים בכדוריד, חבטה בטניס שולחן לחבטה בטניס, זריקת כתף בכדוריד לחבטה בכדורעף ועוד. נובעת מרמת המורכבות שהמתאמן נחשף אליו בצורה מובנית, הן מבחינת כמות השינויים וסוג השינויים שמייצרים בתוך המיומנות הנלמדת והן מבחינת כמות המעברים בין המיומנות הנלמדת והשינויים שכלולים בה למיומנויות אחרות במרווחי זמן שונים וכתלות בשינויים שיש בסביבה. ככל, שילד נחשף למשתנים הללו במסגרת תהליכי האימון – כך יכולתו ללמוד מהר ולהיות סתגלתן לשינויים הולכת וגדלה. יש לציין, שלרוב בתהליכי אימון מסוג זה נראה ביצוע פחות טוב מאשר באימון חזרתי, אבל יכולת הלמידה של הספורטאי משתפרת בצורה משמעותית. חשוב לציין, שישנם ענפים שיש בניהם דמיון מבחינת המידע שיש לקלוט מהסביבה ומבחינת היכולת להמיר את המידע הנקלט לקבלת החלטה. למשל, ישנו מחקר של ד"ר אנדרה רוקה שמראה שקיימת יכולת העברה תפיסתית-קוגנטיבית גבוהה מכדורגל לכדורסל, אולם יכולת ההעברה מכדורגל לטניס קיימת אך תהיה פחותה משמעותית. ההסבר לכך הוא פשוט, יש הבדל מהותי בתפיסת המרחב בכדורגל וכדורסל שבו קליטת המידע מתרחשת ברב-ממדיות רבה יותר לעומת טניס.
אמנם נדיר לראות ספורטאי עילית מבצעים הסבה כל כך מוצלחת כדוגמת הספורטאיות הנ"ל. אולם כיום אנו ערים לצורך בספורטאים שמסבים מפעם לפעם תפקידים במגרש במסגר משחקים קבוצתיים, לעיתים התפקידים דורשים יכולות פיזיולוגיות ומוטוריות שונות, וכיום יש יותר דרישה לשחקנים ורסטליים ובייחוד במשחקי הכדור הפופולריים, כמו היכולת של סנטר בכדורסל לקלוע מחצי פינה, או היכולת של מגן שמאל בכדורגל לעבור לקישור האחורי, תוך כדי מהלך משחק. לכן, לתהליך האימון בגילאים הצעירים ישנה חשיבות רבה כשעל-פי מודל ה-LTAD שעוסק בהתפתחות ספורטאים מגיל צעיר ההמלצה היא חשיפה מרבית, ולכל הפחות, עד גיל 12. בגילים הצעירים קשה לנבא כיצד ילדים יתפתחו ספורטיבית ולכן חלה עלינו החובה לייצר עבורם את התנאים המיטביים להיחשף למגוון אפשרויות נרחב ככל האפשר, על מנת שיוכלו לעשות התאמות מהירות בין תפקידים ובין ענפים, כשיגיעו לגיל שבו יחליטו לגבש את המיקוד שלהם בענף ספציפי אחד. כדי לפתח ילדים וספורטאים צעירים בעלי יכולת העברה איכותית וטובה ישנה דרך שיטתית לבנות אימון תהליכי שמאפשר ביצוע העברה של מיומנויות, ולשם כך צריך להכיר מודלים יישומיים שונים העוסקים בלמידה מוטורית. בקורס מאמני ילדים לפיתוח יסודות ספורטיביים זה בדיוק מה שאנו מלמדים, כך שכבר לאורך הקורס תפיסת האימון שלכם תעשה קפיצת מדרגה משמעותית. מקורות: Roca, André and Williams, A. Mark (April 2017). Does decision making transfer across similar and dissimilar sports? Psychology of Sport and Exercise.
רקע מחקרי
היכולת לעבור בין ענפים היא ביטוי לעיקרון רחב יותר: רוחב ההתנסות מייצר יכולת הסתגלות. אפשטיין מראה שבתחומים מורכבים ובלתי צפויים דווקא מי שהתנסה במגוון מגיע רחוק יותר ממי שהתמקד מוקדם (Epstein, 2019). בספרות של פיתוח כישרונות בספורט העמדה דומה: מודלים שמנסים לזהות ולהסליל ילדים מוקדם נמצאו כמנבאים חלשים, וההמלצה היא לבנות מערכות שמשאירות כמה שיותר ילדים בפנים לאורך זמן (Till & Baker, 2020; Baker, 2022).
Epstein, D. (2019). Range: Why generalists triumph in a specialized world. Riverhead Books.
Till, K., & Baker, J. (2020). Challenges and [possible] solutions to optimizing talent identification and development in sport. Frontiers in Psychology, 11, 664.
Baker, J. (2022). The tyranny of talent: How it compels and limits athletic achievement. Aberrant Press.
להמשיך מכאן
על הגיוון ועל מה שהוא עושה לילד לאורך זמן הרחבתי בהספר הדיגיטלי.
ההמשך המעשי לזה, למאמני כדורגל, נמצא ביום העיון מאתלט לכדורגלן.
